מכונות אינטראקטיביות הופכות אנשים שרק צופים לאנשים שממש מתערבבים, הודות לדברים כמו מסכי מגע להצבעה, תנועות ידיים ששולטות במשחקים, ודרכי משוב מיידי. לפי מחקר מסוים מאירועי מסחר מ-2024, מקומות ששיתפו את הטכנולוגיה הזו חוו ביקורים ארוכים יותר ב-35% בממוצע ורמת אינטראקציה בגישות גבוהה ב-70% בהשוואה לתצוגות מסורתיות. הדבר המעניין קורה כאשר קiosks שפועלות באמצעות בינה מלאכותית מתחילות לשנות את התוכן שהן מציגות בהתאם לפנים או לקבוצות גיל, מה שמעלה את רמת התגובה של האנשים כיוון שזה מרגיש אישי יותר. לפי מחקרים אחרונים על אירועים, נראה שמערכות חכמות אלו גם משפרות את רמת שביעות הרצון של המשתתפים, בטווח של בין 35 ל-40 אחוז לפי הנתונים, ויוצרות רגעים מיוחדים שזוכרים מספיק כדי לחזור שוב.
אלמנטים אינטראקטיביים יוצרים קשר בין מה שאנשים רואים על המסכים לבין איך הם באמת מרגישים לגבי זה, משהו שצגים רגילים פשוט לא יכולים לעשות. קחו לדוגמה כנסים, כשמשתתפים מתנסים ישירות עם מסכי מגע או עובדים יחד במרחבי מציאות מוגדנת, קורה משהו מעניין בתוך הראש שלהם. המוח מתרחק מפשוט לצפות בפריטים שמתרחשים ועובר לניסות להבין דברים. מחקרים מראים ששינוי מנטלי מסוג זה גם גורם לאנשים לזכור מידע טוב יותר. קבוצת מחקר אחת גילתה ששיעור השמירה על זיכרון עולה בכ-42 אחוז כאשר אנשים מעורבים באופן פעיל, לעומת יושבים וצופים בצורה פסיבית. זה די משמעותי כשאנו חושבים על למידה ומעורבות באירועים.
כנס טכנולוגי אירופי החליף את דלפקים לרשום מסורתיים בתחנות כניסה ממוחשבות המבוססות על מציאות רבודה, בהן המשתתפים "אספו" תגיות וירטואליות על ידי פתרון חידות הקשורות למוצר. גישה זו, שהפכה את התהליך למשחק, השיגה:
ההצלחה נבעה מהאיזון בין חדשנות לבין יישום מעשי – החידות נמשכו פחות מ-90 שניות אך חשפו מידע חשוב על תערוכנים.
כבר מעל 67% מהאולמות משתמשים במסכי מגע או בקרות תנועה כלים אינטראקציה עיקריים, בהשוואה ל-41% בשנת 2021 (דוח EventTech 2024). המעבר משקף את הציפיות הגוברות של משתתפים:
| העדפה | 2021 | 2024 |
|---|---|---|
| ממשקים של מסכי מגע | 38% | 61% |
| כפתורים פיזיים | 52% | 29% |
| בקרות קולי | 10% | 10% |
מערכות היברידיות המשלבות מגע עם משוב הקפי מגיעות כעת לציון כושר שימוש של 81%, ועונות על צרכים של נגישות תוך שמירה על דרגת השתתפות גבוהה.
אתרים ברחבי הארץ מתחילים להתקין קירות LED אינטראקטיביים אלו שמגיבים באמת כשאנשים זזים סביבם, ומאפשרים לסיפורים התפוקדים באופן דינמי במהלך האירועים. המסכים מאפשרים לمنظمי האירוע לשנות במהרה את התוכן המוצג באמצעות תנועות ידיים פשוטות, כך שהקהל יכול לשנות באמת את המראה והאווירה של התמונות החזותיות במהלך ההופעות. כמה מבחנים שנערכו בהופעות מוזיקליות הראו שסוג זה של אינטראקציה גרם לאנשים להרגיש מחוברים רגשית למה שקורה על הבמה בכ-40 אחוז יותר. ובגלל שהפאנלים האלה מגיעים במגוון צורות וגדלים, ניתן לכסות אותם על עמודים, מרפסות ואפילו רקקי במה, ולהפוך את כל החלל לסביבה טעונה ומלאה ב-360 מעלות שבה כל אחד יכול לקחת חלק בסיפור שנספר.
כשמדובר במערכות מיפוי פרוייקציה, הן מעבירות תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי על מיקומים פיזיים אמיתיים, ומשנות מקומות רגילים למשהו שמשתנה כל הזמן כשאנשים נעים סביבם. לדוגמה, באצטדיוני ספורט שבהם הרצפה מתבהרת עם סטטיסטיקות של שחקנים בכל פעם שמישהו צועד עליהם, או באתרי הופעות שבהן האורות רוקדים לפי דقات המוזיקה, ו מגיבים ישירות למה שיוצא מהרמקולים. הטכנולוגיה שעומדת מאחורי כל זה עובדת במהירות יחסית, בעיכוב של כ-1.8 שניות מרגע שביצוע פעולה עד שהתגובה של הסביבה, זמן תגובה קצר זה גורם להכל להרגיש טבעי ומחובר, כך שהאוהדים לא מבחינים בשום עיכוב בין התנועות שלהם לבין מה שקורה ויזואלית סביבם במהלך האירועים.
כאשר אנשים מתנגשים עם אובייקטים אמיתיים, מערכות היברידיות של AR ו-VR גורמות לדברים לקרות באופן דיגיטלי על גבי מה שכבר קיים. בשנים האחרונות, מוזיאונים רבים החלו להשתמש במשקפי מציאות מעורבת אלו. הם מציגים מידע היסטורי ממש מעל חפצי עתיקות, מה שעוזר למבקרים לזכור דברים טוב יותר. כמה מחקרים מציעים שגישה זו מגבילה את שיעור השמירה על הזיכרון ב-58 אחוז לעומת תערוכות מוזיאון רגילות. קיימים גם חגורות מיוחדות שנותנות משוב טילתי כאשר אדם נמצא בסימולציית VR. התחושה שחושבים מהחגורות הללו הופכת סביבות וירטואליות להרגיש באמת למישוש. טכנולוגיה זו הפכה חשובה במיוחד עבור ישיבות טיפול המתקיימות באירועים וכנסים, שבהן משתתפים יכולים לחוות דברים שהם בדרך כלל לא היו יכולים לגעת או להרגיש.
בכנס טכנולוגיה שהתקיים לאחרונה, הוסיפו הארגנים ניווט מבוסס מציאות מוגדלת לאורך אזור התערוכה המרכזי. כשאנשים הלכו ליד תצוגות מסוימות, הטלפונים שלהם הפעילו תוכן מיוחד בהתבסס על נתוני מיקום. התוצאות היו מרשים למדי. הזמן הממוצע שהושקע בכל תצוגה עלה מחמש דקות לכמעט 6 דקות, כלומר פי שלושה מהכמות המקורית. כמעט תשעת עשרה מתוך עשרה משתתפים אמרו שהם מצאו את מערכת הניווט קלה לשימוש והבנה. בהסתכלות על המשוב לאחר האירוע, הספונסרים ראו גם הם משהו מעניין שקורה. האנשים זכרו את ההודעות והסימנים המסחריים שלהם כפליים יותר כאשר הציגו אותם דרך תצוגות אינטראקטיביות אלו לעומת דוכנים סטטיים רגילים. זה הגיוני, כי כשאנשים מתנסים בתוכן באופן פעיל במקום לקרוא בדרכים פסיביות, הזיכרונות האלה נשארים למשך זמן ממושך יותר בסביבות עמוסות עם הרבה מידע מתחרה.
קיוסקים חכמים המופעלים על ידי בינה מלאכותית עוקבים אחר הפעולות וההעדפות של אנשים במהלך אירועים, תוך שימוש במידע מברקות RFID, יישומוני סמרטפון וכיצד המשתתפים מתנהלים מול מסכי מגע. מערכות אלו מציעות אזורי הרצאות, תערוכות או מקומות רלוונטיים לרשתות לפי התנהגות פרטנית. לפי מחקר שפורסם על ידי Accenture בשנת 2025, מרבית המשתתפים באירועים (בערך 9 מתוך 10) מעוניינים בלוחות זמנים מותאמים אישית במקום בתוכניות אחידות. חברות מובילות החלו להוסיף טכנולוגיית זיהוי רגשות לקיוסקים המופעלים ב-bינה מלאכותית. על ידי קריאת הבעות הפנים, מערכות אלו יכולות לשנות את התוכן המוצג כאשר מישהו נראה מבולבל או מעוניין. מבחנים ראשוניים הראו שגישה זו הגבירה את דרגות ההיקפתיות בכ-34%, מה שממש מרשים בהתחשב בעובדה שהטכנולוגיה עדיין חדשה יחסית.
אופטימיזציה דינמית של תוכן מתרחשת באמצעות שלושה מנגנונים מרכזיים:
גישה זו הגבירה את שיעורי הסיפוק ב-40% באירועי מסחר המשתמשים במכונות אינטראקטיביות, לפי נתוני דוח Event Tech לשנת 2024. היכולת של המערכות להסתגל בזמן אמת מפחיתה עייפות קבלת החלטות תוך שמירה על רלוונטיות – קריטי כאשר 68% מהמשתתפים מדווחים על תחושת היעדר שליטה בעקבות פורמטים מסורתיים של אירועים.
בינה מלאכותית אכן מאפשרת חווויות מותאמות אישית מדהימות באירועים, אבל תדעו מה? כמעט שמונה מתוך עשרה מאנשי תכנון האירועים דואגים מאוד לגבי שמירת המידע בטיחות כשמשתמשים בטכנולוגיות אלו. למרבה המזל, קיימים כיום פתרונות לבעיה זו. חברות רבות משתמשות כיום בשיטות עמידות בדרישות ה-GDPR כדי לאנונם מידע, בנוסף ישנן טפסי הסכמה שלבים-אחר-שלבים שאנשים יכולים לסמן לפני מתן הרשות. חלקן אפילו מעבדות את הנתונים ישירות על המכשיר עצמו במקום לשלוח הכול לענן, שם ייתכן שיאבד או ייפגע. לפי דוח פרטיות עדכני משנת 2024, מקומות שמאמצים גישות אלו רואים שכמעט 78 אחוז מהמשתתפים בפועל מסכימים לשתף את המידע שלהם, וזה גבוה בכמעט רבע מהמספרים הרגילים של הענף. מה שנראה כעובד בצורה הטובה ביותר הוא כשארגונים מסבירים בבירור כיצד הם עומדים להשתמש במידע של אדם, תוך כדי שהם מציעים ערך אמיתי בתמורה באמצעות חווויות מותאמות טוב יותר. מדובר במציאת נקודת החצייה האופטימלית בין שקיפות בנוגע לשימוש בנתונים לבין אספקת משהו שווה שיתוף.
תאי שירות עצמי באירועים ממש מקצרים את הרעש בדלפקים, מכיוון שאנשים יכולים פשוט לגשת, לאשר מי הם ולסיים את ההרשמה תוך כשנייה ורבע. זה בערך פי שלושה מהיר יותר מהשיטה הידנית שמרבית המקומות עדיין משתמשים בה, לפי מחקר של Hospitality Technology משנת שעברה. התועלת היא שהתאים האלה מתחברים ישירות לתוכנת ניהול אירועים, כך שרשימות הנוכחות מתעדכנות באופן מיידי עם הגעת המשתתפים. טעויות ידניות יורדות בכ-92 אחוז כאשר זה קורה, מה שפירושו פחות תסכול לכלל המעורבים. בנוסף, עובדים כבר לא תקועים בעבודות ניירת ויכולים להקדיש זמן אמיתי לסייע לאורחים בבעיות הדורשות תשומת לב. על פי נתונים ממחקר EventTech האחרון שפורסם מוקדם השנה, מתקנים שהטמעו טכנולוגיה כזו מוציאים בדרך כלל כ-40% פחות כסף על עלות עבודה לאדם אחד משתתף בהשוואה לנהלי רישום מסורתיים.
טכנולוגיית תשלום ללא מגע מגדילה משמעותית את מספר האנשים שיכולים לעבור דרך אולם. מערכות אלו מסוגלות להתמודד עם כ-120 עד 150 משתתפים בשעה בכל תחנה, מה שמהיר בכ-78 אחוז לעומת דלפקי רישום רגילים עם צוות אנוש, לפי נתוני האירועים של NeedZappy משנת 2023. בנוסף, הן מבטלות את כל נקודות המגע הפיזיות שמעוררות דאגות היגיינה אצל כמעט שליש מהמשתתפים. מדפי הזדהות באמצעות זיהוי פנים מגיעים גם הם לרמת דיוק של כמעט 99.8% באימות זהויות. כלומר, פחות סיכויים להונאה ויוצרים רשומות נוכחות עקביות ומותאמות לאודיט. לפי הדוח האחרון של Hospitality Technology משנת 2023, מקומות שממירים למערכות דיגיטליות כאלו נהנים מממוצע דירוג גבוה ב-22% מבחינת חוויית הגעה, בהשוואה לשיטות המסורתיות.
קיוסקים אינטראקטיביים אוספים מידע שימושי כאשר אנשים נוגעים במסכי מגע במהלך אירועים, ועוקבים אחר דברים כגון כמה זמן אדם נשאר בתחנה מסוימת, איזה סוג של תוכן הוא צופה בו הכי הרבה, ואיפה האצבעות שלו טרחות על פני התצוגה. חלק ממערכות המתקדמות אפילו עוקבות אחרי פרטים קטנים בדפוסי ההתנהגות של המשתמש – רגעי חקירה, מהירות הגלילה בין האפשרויות, או אם הם חוזרים שוב ושוב לאותו אזורบน המסך – כדי להבין עד כמה המשתתפים באמת מעורבים. לפי מחקר שפורסם בשנה שעברה על דפוסי התנהגות, מקומות שהשתמשו בסוג זה של נתונים ראו כמעט כפל בזמן הממוצע שבו המבקרים נשארו, פשוט משום שהם שינו את התוכן המוצג בהתאם להתנהגות האמיתית ולא לניחושים.
בימים אלה, מארגני אירועים מתחילים להשתמש בכלים של למידת מכונה שמתאימים אתרי אינטרנט ותצוגות בהתאם לאינטראקציה האמיתית של המשתתפים במהלך האירועים. כשנוגעים בנתונים כמו אזורי הקיבוץ של הקהל והזמן שבו אנשים נשארים באזורים שונים, המארגנים יכולים לשנות במהירות את הסידורים כדי לשמור על זרימה חלקה. לדוגמה, במרכז הקונגרסים בשיקגו, הם ראו שהמשתתפים נעו במרחבים בצורה טובה בכמעט שליש לאחר שהעבירו את דלפקים לרישום בהתאם לנתוני המעקב בזמן אמת שמזהירים היכן נוטים האנשים להתקבץ. למסופי ההרשמה היו חיישנים שסיפקו מידע מדויק על מקומות שבהם נוצרות הצרות, מה שאפשר להם לשנות את המיקומים לפני שהתורים התארכו יותר מדי.
בעוד מכונות אינטראקטיביות צוברות קבצי מידע עשירים, 43% מהאולמות לא מנצלים במלואן את הנתונים הללו לאחר האירוע (MDPI 2023). מחסומים נפוצים כוללים מערכות מבודדות וחוסר בהבנה אנליטית. אולמות מובילים משלבים לוחות מחוונים משולבים, המשלבים מדדי מסכי מגע עם נתוני CRM כדי לזהות העדפות ארוכות טווח של משתתפים ולחזות דפוסי השתתפות עתידיים.
חדשות חמות